<h1>ספר התרומות שער מ"ח חלק ג'</h1>
<h2>דף קנז.</h2>
תנן בפרק מי שמת [קנ"ז ע"א] נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל מורישיו והיה עליו כתובת אשה ובעל חוב, יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואח"כ מת האב וב"ח וכתובת אשה אומרים האב מת ראשון ואח"כ מת הבן, ב"ש אומרים יחלוקו וב"ה אומרים נכסים בחזקתן. וקי"ל כב"ה ועל ב"ח להביא ראיה שמת האב תחלה ואם לאו ילכו בלא כלום. והא מלתא על כרחין בדכתוב בשטר חובו דאקני קא מיירי, וכדאיתא בפרק מי שמת, דאי לא תימא הכי אמאי לגבי מיורשו למאן דס"ל דלוה והוריש לא נשתעבד בלא דאקנה. ובדין זה כתבנו והארכנו בשער מ"ג שהקדמנו. ומצאתי כתוב דאיכא לעיוני אי אמרינן הכי בשאר יורשין או לא, כגון חנוך שירש שמעון אחי אבא אם בע"ח דראובן גובה מחנוך, מי אמרינן דלימא דאבי אביו הוא דאיתיה להאי דינא משום דכתיב תחת אבותיך יהיו בניך, או דילמא דלא שנא. ומיהו לכאורה נראה מן הגמ' דה"ה לשאר יורשין, דהא מקשינן [ב"ק קנ"ט ע"ב] מדתנן נפל הבית עליו ועל אביו ועל מורישיו מאי לאו יורשי האב בריה מורישיו אחי, ופירוש מורישיו אחי כגון שנפל הבית על ראובן ועל שמעון וקאמרי יורשי האב שהם בני ראובן מת ראשון ואח"כ מת שמעון ומיניה דשמעון ירתינן ולא מראובן אבינו, אלמא אפילו בשאר יורשין אמרינן שאין ב"ח גובה מהן. אי נמי יש לומר יורשי האב בני מורישיו אחי דקא אמרינן בגמ' אעליו ועל אביו קאי, אבל אעליו ועל מורישיו שהן אחי יורשי האב נמי אחי כגון שנפל הבית עליו ועל שמעון ואומרים לוי ויהודה אחיהם ראובן מת ראשון ואח"כ מת שמעון ואין אנו יורשים מראובן כלום, אבל לעולם דוקא באבי אביו דא"ל תחת אבותיך יהיו בניך אבל בשאר יורשין לא, וכיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אזלינן בתר סברא ואין לך בו אלא חדושו בלבד, והוא אבי אביו, אבל בשאר יורשין לא. וכן ראוי לדון, ע"כ כתב הכותב. ותו גרסינן התם [קנ"ט ע"א] שלחו מתם בן שמכר בנכסי אביו ומת הבן בחיי האב ואח"כ מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות. ופירשו רבוותא בלא דמים. וזו היא שקשה בדיני ממונות, אבוה מזבין ואיהו מפיק. פירוש, אב מזבין ומפיק בדמי כלומר אם רצה לבטל מכירתו יש לו להחזיר הדמים תחלה, כדאמרינן בכתובות [צ"א ע"ב] גבי דההוא דזבנה לכתובתה דאמיה ואמרינן דאחריות דנפשיה קבל עליה, ופירש רבינו האיי גאון ז"ל דלענין דמי דמהדר קאמר, אבל קרקע וכתובה לא קני, דמה שיירש מאבא הוא, והבן מוציא בלא דמים מפני שאביו מכר מה שאין שלו והוא זכה בו מכח זקנו. וכתב על זה הראב"ד ז"ל בפירושיו השתא דאוקימנא בדיני ממונות שבן הבן מוציא מיד הלקוחות מכח אבי אביו אסתפק לי אם לוה מאביו ומכר כל נכסי עצמו ומת בחיי אביו אם יבא בן הבן ויטרוף מלקוחות של אביו בשביל חוב אבי אביו שירש הוא ממנו, ויכול הוא לומר ללקוחות את זקני אני יורש השעבוד הזה, או שמא לא אמרינן אלא כשמכר בנכסי אביו בחיי אביו שהיתה מכירתו שלא כדין ולא היה ממכרו ממכר, אבל הכא לא אמרינן. ואם ישאל השואל אם איתא דבלוה נמי אמרינן מ"ט שני למלתיה למכור בנכסי אביו לישמועינן בלוה כדאמרינן השתא. הא לאו קושיא היא, דלישנא דייק בין שלוה מאביו לא קאמר אלא שלוה בנכסי אביו קאמר, וקתני בנו מוציא ומאי מוציא, ועוד דקתני מוציא מיד הלקוחות, משמע מדלא קאמר גובה דלאו במלוה קאי, ע"כ.
